המשמעות מאחורי המילה: לובוטומיה

לובוטומיה היא הליך כירורגי הכולל ניתוק קשרים בקליפת המוח הקדם-מצחית של המוח, שבוצע לעתים קרובות בעבר כטיפול בהפרעות נפשיות שונות.

הִיסטוֹרִיָה

המונח lobotomy מגיע מהמילים היווניות "lobos" שמשמעותן lobe ו-"tomē" שמשמעותן cut. הוא פותח לראשונה בשנות ה-30 על ידי הנוירולוג הפורטוגלי אנטוניו אגס מוניז.

תהליך

ב-לובוטומי, המנתח ישתמש במכשיר חד כדי לחתוך או לגרד חיבורים באונות הקדמיות של המוח, כדי לשנות את התנהגותו או מצבו הרגשי של המטופל.

מַחֲלוֹקֶת

השימוש ב-lobotomy כטיפול פסיכיאטרי היה שנוי במחלוקת רבה, כאשר רבים מתחו ביקורת על השימוש חסר הבחנה ותופעות הלוואי הקשות, כולל שינויים באישיות, פגיעה קוגניטיבית ובמקרים מסוימים, מוות.

מוֹרֶשֶׁת

למרות ההיסטוריה השנויה במחלוקת שלו, למושג לובוטומיה הייתה השפעה מתמשכת על תחום הפסיכיאטריה, מה שהוביל להתקדמות בטיפולים ממוקדים יותר ופחות פולשניים למחלות נפש.

דוגמאות

להלן כמה דוגמאות למצבים שבהם לובוטומיה נחשבה פעם לטיפול:

• סכיזופרניה: לובוטומיה בוצעה לעתים קרובות על אנשים שאובחנו עם סכיזופרניה בניסיון להקל על הסימפטומים.
• דיכאון: חלק מהחולים עם דיכאון חמור עברו לובוטומיה בתקווה לשפר את מצב הרוח שלהם.

סיכום

בעוד ש-לובוטומיה הוכתרה בעבר כטיפול פורץ דרך למחלות נפש, ההיסטוריה השנויה במחלוקת ותופעות הלוואי המזיקות שלה הובילו לנטישתו בפרקטיקה הפסיכיאטרית המודרנית. עם זאת, מורשת לובוטומיה משמשת תזכורת לחשיבותם של שיקולים אתיים וגישות מבוססות ראיות בטיפול רפואי.