מבוא למשתנים ב-C#
ב-C#, משתנים משמשים לאחסון ולתפעל נתונים. הם מספקים דרך להקצות שם למיקום זיכרון, שיכול להכיל סוגים שונים של ערכים כגון מספרים, תווים או אובייקטים. במבוא זה, נסקור את היסודות של משתנים ב-C# ונחקור את דוגמאות הקוד הממחישות את השימוש בהם.
הצהרת משתנה ואיתחול
- ניתן להצהיר על המשתנים ב-C# באמצעות התחביר הבא: (type) (variableName);
int someNumber;
- השורה למעלה מצהירה על משתנה בשם 'someNumber' מסוג 'int' (מספר שלם). עם זאת, למשתנה עדיין לא הוקצה ערך והערך ההתחלתי שלו אינו מוגדר (אך עבור רוב סוגי המשתנים, הוא מוקצה ל-'default', אשר עבור 'int' הוא 0 ).
- ניתן לאתחל את ערך המשתנה באמצעות התחביר הבא: (type) (variableName) = (value);
int someNumber = 25;
- השורה שלמעלה מצהירה על משתנה בשם 'someNumber' מסוג 'int' ומקצה לו ערך התחלתי של 25.
הקצאת משתנה
- לאחר הכרזת משתנה, ניתן להקצות לו ערך באמצעות אופרטור ההקצאה =:
someNumber = 30;
- השורה למעלה מקצה ערך חדש של 30 למשתנה 'someNumber'.
סוגי משתנים
C# תומך בסוגים שונים של משתנים, כולל:
- 'int': מייצג מספרים שלמים.
- 'float' וכפול: מייצגים מספרי נקודה צפה עם מקומות עשרוניים.
- 'char': מייצג תו בודד.
- 'string': מייצג רצף של תווים.
- 'bool': מייצג ערכים בוליאניים (נכון או לא נכון).
- 'DateTime': מייצג ערך תאריך ושעה וכו'.
הנה דוגמה לשימוש בסוגי משתנים שונים:
int age = 25;
float weight = 65.5f;
char gender = 'M';
string name = "John Doe";
bool isStudent = true;
DateTime birthDate = new DateTime(1990, 5, 15);
- השורות לעיל מצהירות ומאתחלות משתנים מסוגים שונים.
מתן שמות משתנים
שמות משתנים ב-C# חייבים לעמוד בכללים מסוימים, כגון:
- הם יכולים להכיל אותיות, ספרות וקווים תחתונים.
- הם לא יכולים להתחיל בספרה.
- הם תלויי רישיות.
הנה דוגמה לשמות משתנים חוקיים:
int age;
string firstName;
double _balance;
שימוש במשתנים בביטויים
- ניתן להשתמש במשתנים בביטויים שונים וחישובים:
int num1 = 10;
int num2 = 5;
int sum = num1 + num2;
- השורות לעיל מצהירות על שני משתנים 'num1' ו-'num2' מסוג 'int', ומחשבות את סכומם על ידי הקצאת התוצאה למשתנה 'sum'.
סיכום
משתנים הם בסיסיים בתכנות עם C#, המאפשרים לאחסן ולתפעל נתונים לאורך הקוד. על ידי הבנת הצהרת משתנים, הקצאה, סוגים, מוסכמות שמות ושימוש בביטויים, הם יכולים לעבוד ביעילות עם אלמנטים אחרים כגון functions) כדי לכתוב קוד יעיל ולבנות יישומים רבי עוצמה.